הבוקר החלטתי לעשות מעשה,
ללבוש בגדי ספורט, לקחת את הכלבים ולצאת לטבע.
ללכת אל העץ הגדול, לשבת תחתיו ,לעשות מדיטציה קצרה….
ולחזור הביתה.
הרבה פעמים אני מסתכלת בתמונות של אנשים שעושים הליכה בטבע
ומקנאת… איזה כיף להם ואני פה בבית.
בעצם, למה אני לא יכולה לצאת לטבע? מה חוסם אותי?
כלום. רק אני בתוך הראש שלי, בעייפות שלי, בעצלנות שלי, בתפיסה שלי …
חושבת שהדבר הזה לא מושג.
אז הבוקר החלטתי, אחרי הגשמים… כשהאוויר צלול והאדמה נעימה , לצאת לטייל.
ומחר , אולי שוב , אקנא באותם משכימי קום ואגיד- גם אני הייתי רוצה …
או שפשוט אקח את בגדי הספורט הישנים שלי, את הכלבים ואצא…
מי יודע? הכול בראש.
תכתבו לי בתגובות האם אתם מאלה שחולמים? האם אתם מאלה שעושים?
או האם אתם מאלה שחולמים וקצת עושים ,כמוני…